בובות סיפור לשיפור הדיבור
בובות הן כלי מלא קסם לטיפול בתחומים שונים בילד.
סיפורים הם כלי פנטסטי לטיפול.
כמה טוב שאפשר לשלב ביניהם?!
מה זה בעצם?
3 סיפורים להכנה בעצמך,
שניתן להמחיש בעזרת בובות שונות
(בובה מכפפה או בובה מנייר)
- סיפור על צב שהתקשה בכל משימה ובפרט משימת הדיבור עד שלמד את סוד הקצב האיטי .
- סיפור על זיקית שלא הבינו אותה עד שלמדה את סוד תרגול שרירי הלשון.
- סיפור (חדש!!!) על אריה שדיבר עם פה קטן ולא היה מובן עד שלמד איך לפתוח את הפה.
אתם מקבלים
6 דפי A4 של 3 סיפורים לגזירה וצביעה.
אתם מביאים
כפפה של יד ימין של ילדים
עיניים זזות
סול אדום לפה
דבק
שדכן
מספריים
דף נייר
צבעים
אתם יוצרים
גוזרים את הסיפורים וצובעים אותם עם הילד.
מדביקים את העיניים והפה על הכפפה לפי ההוראות לבניית הראש של הסיפור על הצב.
מקפלים את דף הנייר לפי ההוראות לבניית בובה מלווה לסיפור על האריה.
הוראות הכנת בובות הסיפור
גוזרים את הסיפורים, משדכים בצד וצובעים אותם.
מומלץ ביחד עם הילד.
הכנת הכפפה לבניית ראש הצב
גוזרים מהסול פה קטן ומדביקים אותו על האצבע המורה של כפפת יד ימין (בצד של הציפורן).
הופכים את הכפפה ומדביקים את העיניים מהצד השני של האצבע (בצד של כרית האצבע) לפי הסרט.
הכנת האריה מנייר
מקפלים דף A4 ל-3 מלבנים ארוכים.
את המלבן הארוך שנוצר מקפלים באמצע.
כל צד מקפלים החוצה.
משדכים בחלק האמצעי של הקיפול.
מציירים את חצי הפנים העליון של האריה.
מציירים את הלשון והשיניים בתוך החלק המקופל
ומכניסים את היד.
איך בדיוק כדאי לצייר את האריה על הנייר המקופל?
על הצד החיצוני
על הפה מבפנים
לאחר הקיפול
מה עושים עם זה?
מציגים את הסיפור תוך הנפשת הבובה:
בסיפור "הצב הכי הכי" נלבש את הכפפה על יד ימין ונשחיל את האצבע המורה עם העיניים והפה כמעין ראש של צב . ננפיש מהר בהתחלה ועם התקדמות הסיפור נאט את הקצב לתרגול האטת קצב בכל משימה, לרבות משימת הדיבור על מנת להצליח בה.
בסיפור "הזיקית היפה והעייפה" נשחיל תחילה את הזרת ונדגים איתה את תנועת הלשון ועם התקדמות הסיפור נחליף לאצבעות ארוכות יותר שמראות איך הלשון שלה מגיעה למקומות מרחוקים יותר בפה על מנת לעודד תרגול תנועת הלשון במקרים בהם דרושה עבודת לשון.
והסיפור החדש!
בסיפור "האריה הלחשן עם הפה הקטן" נדגים בעזרת בובת היד של האריה מקיפולי נייר פתיחה קטנה של הפה במהלך הדיבור ועם התקדמות הסיפור נגדיל את מפתח הפה של האריה. כך נדגים את תנועת הלסת, פתיחת וסגירת הפה והרחבת הטווחים בהתאם למטרות הטיפול.
אבל למה צריך את זה בכלל?
מחקרים וניסיון קליני מראים שהאטת קצב הדיבור עוזרת מאד במקרים של חוסר שטף וגמגום. ילדים בעלי רמת מובנות דיבור נמוכה לומדים בטיפול כיצד לדייק את תנועת הלשון ואת תנועת הלסת בפתיחת וסגירת הפה בהתאם להגאים הנלמדים ובסוף הטיפול עליהם לסגל לעצמם דיבור חדש עם התנועה המוטורית שנלמדה.
נוסף על כך מטופלים רבים מגיעים לטיפול בעקבות לשון תת תפקודית וקושי בתפקודי פה באופן כללי המצריכים תרגול ספציפי לפי התפקוד הלקוי. גם כאן האטת קצב הדיבור עוזרת מאד ביישום הפקה תקינה של התנועה המוטורית שנלמדה בדיבור הספונטני.
לימודי הבובנאות המחישו לי כיצד הנפשת בובה עוזרת לאדם לסגל לעצמו מנהגים חדשים, תכונות חדשות ומאפייני דיבור חדשים בקלות רבה יותר.
כך נולדו הסיפורים "הצב הכי הכי", "הזיקית היפה והעייפה" ו”האריה הלחשן עם הפה הקטן” שנמכרו במאות עותקים כחלק מערכת “בובות סיפור לשיפור הדיבור”.
קצת על היוצרת
ענבל בלייך רמר
קלינאית תקשורת
אמא לשניים
בוגרת תואר שני בהתפתחות הילד
בוגרת מסלול בובנאות חינוכית טיפולית
בבית הספר לתאטרון בובות
של דבורה צפריר
בעלת קליניקה בגבעתיים
מרצה להורים ואנשי מקצוע בנושאים שונים
ביניהם הרצאה בנושא "בובה כגשר לקשר"
עלויות וחיות אחרות
ברכישת הסיפורים אתם מקבלים לאימייל 3 סיפורים בקבצי PDF בגודל A4 לגזירה.
29 ש"ח בלבד ל-3 סיפורים !
מאות רכשו את "בובות סיפור לשיפור הדיבור"
והתגובות לא אחרו להגיע
טלי, קלינאית תקשורת:
"הסיפור על הצב עם ההנפשה היה הצלחה מסחררת!
אחרי שסיימתי לספר ג' לבש את הכפפה וסיפר בעצמו ועוד נשאר עם הכפפה כשתירגלנו תיאור תמונות בקצב איטי כמו הצב והתחיל ליישם בטיפול!
רונה, אמא של מטופל עם גמגום:
"גם בבית אנחנו מדברים על זה שצריך לעשות הכל לאט יותר, אפילו לאכול לאט וזה מיד התחבר לסיפור"
רוצה לדעת עוד על איך בובות יעזרו לי להשיג כל מטרה טיפולית
ולהצטרף למאות אנשי מקצוע שעברו את סדנת “בובה כגשר לקשר”
